חיי עוגיה

שלום, קוראים לי לוסי- ונראה לי שהתמכרתי למיקס-שף שלי. אתמול חזרתי מהעבודה, עם כאב גרון, לא הלכתי לשיעור הדינמי שלי (אירובי). הרי ידוע לכל כי כאב גרון יכול להתפתח למשהו הרבה יותר גרוע. ובחוץ קר. ואני בלי אוטו. לצאת אחרי שיעור דינמי לקור הזה יכול רק להחמיר את מצבי. עדיף לאפות עוגיות....אז אפיתי עוגיות טחינה. אני, לוסי, ששונאת להתעסק עם בצק כי הוא נכנס מתחת לציפורניים ואח"כ כל הידיים שמנוניות בגללו, הכנתי פעם ראשונה בחיי בצק, צרתי ממנו כדורים ואפיתי 22 עוגיות טחינה!!! (דרך אגב, מסתבר שאני בכלל לא אוהבת עוגיות טחינה- אבל זו לא הפואנטה). אז איך אני יודעת שאני מכורה תגידו? שאלה מצוינת. בזמן שחזרתי היום הביתה מהעבודה, אתם יודעים על מה חשבתי? "כמה חבל שאין לי חמאה- הייתי מכינה עוגיות חמאה עם סוכר מעל..". אם למישהו יש פרוטקציות בתנובה או טרה- אני זקוקה נואשות ל200 גרם חמאה כדי  להכין עוגיות נוספות.

הנה לפניכם התוצאות של אתמול - חיי העוגיה מהתחלה ועד הסוף- 

עוגיות טחינה (לפי המתכון אמורות להיות 50, לי יצא 22...אני צריכה לשאול את בני בסדנא הבאה)

מצרכים:

3 כוסות קמח מנופה (420 גרם)

כוס סוכר

כוס טחינה גולמית

200 גרם חמאה (החלפתי בשלושת רבעי כוס שמן קנולה)

חצאי שקדים מולבנים לקישוט

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים את כל החומרים יחד לבצק אחיד וצרים ממנו כדורים. 

420 גרם קמח

כל החומרים בקערת המיקסר טרם הערבוב

הנה מתחילה עבודת היצירה

הבצק כמעט מוכן

רגע לפני יצירת הכדורים

מניחים את כדורי הבצק בתבנית מרופדת נייר אפייה- לא לשכוח להשאיר מרווח בין הכדורים כדי שיהיה לכדורים מקום לתפוח- לשטח מעט כל כדור ולנעוץ בו חצי שקד.

תכירו- עוגיית טחינה לפני אפיה

אופים 15-20 דקות עד שהעוגיות מזהיבות מעט.

אותה העוגיה בזמן האפיה בתנור

מקררים היטב ואוכלים בכיף :)

העוגיה מתקררת

מה שנשאר מהעוגיה

בסך הכל- מסתבר שעבודה עם בצק היא לא כזו נוראית, בייחוד כשהמיקס שף עושה את רב העבודה. נכון, נכנס קצת מתחת לציפורן, אבל החיוך של אלון היה שווה את זה.